על התיאוריה המוסרית של אחריות חברתית
האם האדם הוא יצור חברתי, וללא חברה האדם מאבד משמעות, או שנכונה הגישה של "אדם לאדם זאב"? החברה המודרנית היא חברה תחרותית מאוד, שלא נדיר למצוא בה תופעות של דורסנות ותועלתנות אישית שגורמים לאדישות חברתית ולדריכה על האינטרסים החברתיים המובילים. למענה על תופעות אלה קיימת התיאוריה מעולם המוסר שנקראת אחריות חברתית. לפי המודל של תיאוריה זו, כל אדם או ארגון אחראיים לא רק על הצלחתם ותועלתם, אלא גם על הסביבה שלהם והתועלת שלה. לא מדובר כאן בקומוניזם, והכוונה היא לא ביטול כל המערכות הכלכליות של רווח והצלחה, אלא פשוט של האדם כיצור חברתי שדואג לקהילה שלו, ושהצלחתו היא הצלחה של החברה כולה.
אחריות חברתית וביטויים שונים שלה בעולמנו
אחד מעיוותי הצדק הבולטים ביותר בעולמנו הוא ההפרש שבין העבודה הקשה והכסף המועט בחלקים מסוימים של העולם ובין ההצלחה שקוצרים מכך חלקים אחרים. לכן קיים כיום מודל של אחריות חברתית שעונה על עיוות צדק זה – סחר הוגן. סחר הוגן הוא התחייבות לצמצום הרווחים שבין היצרן לצרכן, ותנאי סחר הוגנים בין הגורמים השונים בעולמות הייצור, כך שנוצרת תועלת גם ליצרנים וגם לצרכנים. עוד מודל מוביל הוא של עסקים חברתיים – עסק חברתי הוא עסק שעובד למטרות רווח בנוסף למטרות של קידום אג'נדה או תמיכה בקהילה מסוימת.
אחריות חברתית בעולם העסקי – אחריות תאגידית
אחריות תאגידית היא למעשה יישום המודל של אחריות חברתית בעולם העסקים המודרני. לאחריות התאגידית ביטויים רבים בעבודתו היום-יומית של התאגיד – שמירה על זכויות העובדים, סביבת עבודה ניהולית הוגנת, ניהול בשקיפות וביושר, שמירה על הסביבה והתחייבות להימנע מזיהום ככל הניתן. באופן כללי, תאגידים שמאמצים את מודל האחריות התאגידית מתחייבים להפסקת ניצול החלש לתועלת ולמקסום הרווח.