תפקידו של בורר וצורת מינויו
בוררות היא הליך חוקי הקבוע בהסכמים שונים בין שני צדדים (או יותר) המעוניינים לפסוק בינהם במקרים של מחלוקת על ידי הליך בוררות ולא בהליך משפטי או אחר. סעיף בוררות הוא סעיף מחייב את שני הצדדים ואין לבטל אותו לאחר שנחתם. יש חוזים שבהם מכניסים סעיף בוררות כתנאי, לדוגמה בהסכמי חברות באגודות שונות או בארגונים שונים שבהם יש רצון לפתור את הסכסוכים או המחלוקות בין החבר לארגון בצורה זו וכדומה. סעיף בוררות ניתן להכניס בכל הסכם בכל תחום בתנאי ששני הצדדים חותמים עליו. לאחר החתימה הוא מחייב ובמקרה של מחלוקת יש למנות בורר כדי שיפסוק ביניהם.
איך ממנים בורר?
את הבורר יש למנות בהסכמת שני הצדדים. לעיתים מסכימים על זהות הבורר כבר בשלב החתימה על החוזה, אך ברוב המקרים ימונה בורר רק עקב מחלוקת שיש לפתור אותה. בורר אינו חייב להיות שופט או עורך דין, אלא שכל אדם הנמצא מתאים בעיני שני הצדדים יכול לשמש כבורר. בורר יכול להיות איש מקצוע המבין בתחום המחלוקת, רואה חשבון, עורך דין או אדם בעל ידע טכני בתחום בו התגלתה המחלוקת. בכל מקרה עליו להיות מוסכם על שני הצדדים. במידה ולא מגיעים להסכמה אודות זהות הבורר, יכולים הצדדים לפנות לבית המשפט על מנת שימנה עבורם בורר מטעמו.
תפקידו של בורר
בורר הוא אדם שעליו לפסוק במחלוקת שבין שני הצדדים. בניגוד למגשר האמור להביא את שני הצדדים להסכמה או לפשרה ובסופו של ההליך על שני הצדדים להסכים לכך מרצונם, הרי שתפקידו של בורר הוא לפסוק בין שני הצדדים והוא יכול לקבל את טענות צד אחד ולפסוק לטובתו באופן גורף. עליו לעשות זאת בצורה אובייקטיבית וללא משוא פנים, אך פסיקתו מחייבת, סופית ואינה ניתנת לערעור.